פסק-דין בתיק ת"א 21286-11-09

(בתביעה העיקרית)

מבוא ועובדות מוסכמות:

1.         להלן תוכרע המחלוקת בין הצדדים בעלי הדין ביחס לפרשנות החלטותיו של כבוד השופט פיש שניתנו במסגרת ת"פ 1031/02 ביחס להריסת מבנה לא חוקי אשר הוקם על ידי התובע, מר יורם נור, ובת זוגו (להלן: ''המבנה'' ו- "ההליך הפלילי").

2.         התובע ובת זוגו הקימו את המבנה ללא קבלת היתר בנייה ובעקבות זאת הגישה נגדם נתבעת מס' 1 (להלן: ''הנתבעת'') כתב אישום במסגרת ההליך הפלילי בו היא מייחסת להם, בין היתר, עבירה של שימוש במקרקעין ללא היתר.  ההליך הפלילי נדון בפני כבוד השופט פיש וביום 23.2.06 קיבל בית המשפט הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים לפיו הורשע התובע (ובת זוגו, אם כי עניינה אינו רלוונטי למחלוקת דנן ולפיכך מכאן ולהווה ההתייחסות תהיה אך ורק לתובע) בדין. בגזר הדין שניתן בהליך הפלילי הוטל על התובע עונש של קנס כספי וכן ניתן צו הריסה (להלן: "צו ההריסה"), בזו הלשון:

" הנני מצווה על הריסת המבנים כמפורט בכתב האישום. צו ההריסה יבוצע על ידי הנאשמים 1 ו-2. צו ההריסה יותלה עד ליום 1.3.07. אם הנאשמים 1 ו-2 לא יבצעו את צו ההריסה עד לתאריך 15.3.07, תהיה המאשימה רשאית לבצעו במקומו החל מיום 15.3.07 וזאת ללא הגבלת זמן, ולחייב את הנאשמים 1 ו-2 בהוצאות ההריסה".

3.         לאחר מתן צו ההריסה הגיש התובע מספר בקשות בהליך הפלילי לדחיית מועד ביצועו. מפאת חשיבות הדבר להכרעה במחלוקת בהליך דנן, להלן פירוט הבקשות שהוגשו:

א.         ביום 8.2.07 הגיש התובע בקשה ראשונה להארכת מועד ביצוע צו ההריסה (להלן: "הבקשה הראשונה"), ובעקבותיה הודיעו הצדדים על הסכמתם להארכת המועד ב-3 חודשים. בהמשך, ביום 17.9.07 דחה בית המשפט את הבקשה הראשונה.

ב.         ביום 12.11.07 הגיש התובע בקשה שנייה להארכת מועד ביצוע צו ההריסה (להלן: "הבקשה השנייה") וכן בקשה למשפט חוזר. בהחלטה מיום 24.2.08 האריך בית המשפט מועד ביצוע צו ההריסה עד ליום 24.8.08, ובהחלטה נוספת מיום 5.3.08 נדחתה הבקשה למשפט חוזר בהעדר סמכות.

הנתבעת הגישה ערעור לבית משפט המחוזי על החלטת בית המשפט בבקשה השנייה. הערעור התקבל והעניין הוחזר לערכאה הדיונית.

ד.         ביום 14.8.08 הגיש התובע בקשה שלישית להארכת מועד ביצוע צו ההריסה (להלן: "הבקשה השלישית"), בית המשפט קיבל את הבקשה והאריך מועד ביצוע צו ההריסה עד ליום 1.4.09.

ה.         ביום 18.3.09 הגיש התובע בקשה רביעית להארכת מועד ביצוע צו ההריסה ב-6 חודשים נוספים (להלן: "הבקשה הרביעית "), אולם בקשתו נדחתה.

ו.          ביום 27.5.09 הגיש התובע בקשה חמישית להארכת מועד ביצוע צו ההריסה (להלן: "הבקשה החמישית"), הבקשה התקבלה ומועד ביצוע צו ההריסה הוארך עד ליום 1.9.09.

ז.          ביום 27.8.09 הגיש התובע בקשה נוספת, שישית במספר, להארכת מועד ביצוע צו ההריסה ולמתן צו ארעי עד להחלטה בבקשה (להלן: "הבקשה השישית"). בהחלטה מיום 1.9.09 התבקשה הנתבעת להגיש תגובתה לבקשה תוך 10 ימים, לתובע ניתנה שהות לתשובה תוך 5 ימים נוספים ונקבעה תזכורת פנימית ליום 22.9.09.

4.         ביום 2.9.09, לערך בשעה 04:00 לפנות בוקר,  הרסה הנתבעת בסיוע כוחות המשטרה את המבנה על חשבונה וזאת בטרם הכרעה סופית בבקשה השישית.

5.         במסגרת ההליך שבפניי הוגשה תביעה ותביעה שכנגד.

            בתביעה העיקרית טען התובע כי הנתבעת ביצעה את צו ההריסה שלא כדין וכי הוא היה זכאי לבצעו בעצמו באמצעות פירוק המבנה ומכירת חלקיו תחת הריסתו כפי שנעשה בפועל.

            בתביעה שכנגד הנתבעת מבקשת לחייב את התובע ובת זוגו בעלות ביצוע צו ההריסה.

טענות הצדדים בתמצית:

6.         לטענת התובע, צו ההריסה הינו מקשה אחת וככזה יש להחיל אותו על החלטת בית המשפט בבקשה החמישית, לפיה הוארך מועד ביצועו עד ליום 1.9.09.  בצו ההריסה נקבע מועד אחרון להריסת המבנה  על ידי התובע עצמו, שאם לא כן רק כעבור 15 ימים נוספים תהיה הנתבעת רשאית לבצעו בעצמה. מנגנון זה חל  גם על ההחלטה בבקשה החמישית, ולפיכך משהוארך על פיה מועד ביצוע צו ההריסה על ידי התובע עד ליום 1.9.09, הרי הנתבעת היתה רשאית לבצעו בעצמה רק כעבור 15 ימים נוספים, החל מיום 15.9.09.  משביצעה הנתבעת את צו ההריסה ביום 2.9.09, היא פעלה שלא כדין ומכאן התביעה נגדה.